הכירו את Avremi

יידיש היא שפה גרמנית הכתובה באותיות עבריות, שנדברה במשך למעלה מאלף שנים על ידי יהודי אשכנז במרכז ובמזרח אירופה. היא משלבת גרמנית תיכונה עילית עם עברית, ארמית ואלמנטים סלאביים לשפה בעלת כוח ביטוי יוצא דופן — הומור, חוכמה ושבירת לב בחלקים שווים.

בשיאה לפני מלחמת העולם השנייה, יידיש הייתה שפת היומיום של כ-11 מיליון איש. הייתה לה מסורת ספרותית פורחת, עיתונות תוססת עם עשרות יומונים, סצנת תיאטרון משגשגת, והיא שימשה לינגואה פרנקה של קהילות יהודיות מווילנה ועד בואנוס איירס.

יידיש הייתה — ונשארה — הרבה מעבר לשפה. היא נושאת בתוכה תרבות שלמה: הבדיחות, התפילות, שירי הערש, הוויכוחים, המולת השוק והשיח האינטלקטואלי של עם שבנה תרבות ניידת מעבר לגבולות ולמאות שנים.

לפני 1939, יידיש הייתה אחת השפות הנפוצות ביותר באירופה. אחד-עשר מיליון דוברים. בתי ספר, אוניברסיטאות, עיתונים, מפלגות פוליטיות, תחנות רדיו, אולפני קולנוע — הכל ביידיש. בערים כמו ורשה, וילנה ואודסה, יידיש הייתה הצליל של הרחוב.

השואה השמידה עולם זה. שישה מיליון יהודים נרצחו, ועימם רוב דוברי היידיש בעולם. אזורי ניב שלמים הושתקו. השפה עברה משפת יומיום משגשגת של מיליונים לשפה בסכנת הכחדה תוך דור אחד.

אבל יידיש לא מתה. היא שרדה בקהילות החסידיות של ברוקלין, אנטוורפן, ירושלים ומונטריאול, שם היא נשארת שפת אם חיה של מאות אלפי אנשים. היא שרדה בתוכניות אקדמיות באוניברסיטאות ברחבי העולם. היא שרדה בשירים, בסיפורים ובזיכרונות שעברו מסבים ומסבתות לנכדים.

כיום, יידיש חווה רנסנס שקט. ספרים חדשים מתפרסמים, קורסים חדשים נלמדים, וטכנולוגיה חדשה — כמו הקול הזה — נבנית כדי להבטיח שהשפה לא רק תשרוד, אלא תפרח בעידן הדיגיטלי.